לכבוד זכייתו של הקריקטוריסט הסורי עלי פרזאת בפרס הבינלאומי ע"ש וורצלב האוול

בתקופת ההכנות של בשאר אל-אסד לנשיאות וערב מות אביו הגיע בשאר לביקור בתערוכה של צייר הקריקטורות הסורי הנודע עלי פרזאת. פרזאת שהתחיל את דרכו ביומון הרשמי תשרין היה בעל מרחב הביקורת הגדול ביותר בעיון.

הקוראים הסורים נהנו כל כך מהביקורת המעודנת שלו על המשטר שנאמר כי כשעזב את העיתון ירדה התפוצה שלו בכעשרים אחוזים! התערוכה שבשאר בא לבקר בה הייתה גם מעניינת ואופיינית ליחסי המשטר הסורי עם האינטלקטואלים והאמנים שלו. המשטר אישר לפרזאת להציג בה קריקטורות שנפסלו לפרסום בעיתון על ידי הצנזורה .כך הוגבל הנזק שלהם על ידי המשטר אך נשמרה מראית עין מסויימת של פתיחות.

פרזאת סיפר לאחר כמה שנים כי בשאר המלווה בעדת מאבטחים שאל אותו בחיוך כביכול מה זה הקריקטורות האלה? אתה רוצה שאני אגיד לחברה האלה לטפל בך. הנשיא המיועד גילה אז את פרזאת ובשלב מסויים יזמינו לניסוי יחיד מסוגו בעולם.

עם עלייתו לשלטון של בשאר אל-אסד לא היה בסוריה אף עיתון פרטי וכול התקשורת נשלטה על ידי המפלגה או המדינה שכידוע אין הרבה הבדל ביניהם. בשאר קרא לפרזאת ונתן לו אישור להוציא עיתון פרטי שיתרכז בביקורת פוליטית באמצעות הומור וקריקטורה.

הבירוקרטיה כמובן לא התלהבה מהרעיון של הנשיא הצעיר ודוגמה זו מלמדת יותר מכול על מרחב התימרון הצר  של של נשיא במשטר כזה. הבירוקרטיה פעלה יום ולילה להצר את צעדיו פרזאת וזה כלל: שתילת סוכנים במערכת שלו, צנזורה של מאמרים ערב הדפוס, איומים ובשלב מסויים אפילו שליחת עבריינים להרוס את משרדו. הכול נעשה מרחוק בשל החשש מתגובת הנשיא.

לבסוף לאחר מאה גיליונות סוערים נתן שר התקשורת הוראה לסגור את העיתון. פרזאת וחבריו למערכת הוציאו גיליון מחתרתי אחד נוסף שנקרא הגליון ההתאבדותי "אלעדד אל-אנתחארי" ובו שפכו את כול הכאב והייאוש שמחומריו עשויה עתה מלחמת האזרחים הסורית.

בשנת 2011 חצה פרזאת שחי עדיין אז בסוריה את הקו האדום האחרון ופירסם קריקטורה שמראה את בשאר הולך בדרכו של קדאפי מלוב. התוצאה הייתה שסוכנים נשלוחו אלו ושברו את אצבעות שתי ידיו. המשטר כבר לא יכול להעמיד פנים שהוא סובל ביקורת או לנהל מערכת יחסים עדינה כבעבר עם האינטלקטואלים שלו.

http://www.havelprize.org/

ali7 aki4 ali2 ali3 ali5 ali6

ali8 ali9

מודעות פרסומת