כדי להבין את זילות ערך האדם שרואים היום בסוריה צריך לחזור לימים של ערב המלחמה ולקרוא בטקסטים של המשוררים והסופרים הסורים. במחזה של עבד אלפתאח קלעג'י, מוסתרת הביקורת כדרכו בסיפורו של ג'וחה. כשחמורו של ג'חא מובא לבית משפט על כך שרפס ברגליו את רכבו המפואר של ראש העיר מתרחשת השיחה ההזויה שלהלן:

 

ג'חא: בשביל מה צריך רכבים כל כך מפוארים וכל בעל משרה  מחזיק במספר רכבים כאלה? למה מוכר בעל המשרה לאנשים סיסמאות ולא מנסה להשתמש באוטובוס או מונית שירות? 

השופט קריטם מטיל על החמור 10 אלפים דינאר קנס עבור תיקון הרכב.

 

סאכו: הוא כמעט דרס אזרח מסכן.

 

השופט קריטם: אזרח מסכן … קנס חצי דינאר.

 

ג'חא: תיקון רכב של בעל משרה 10 אלפים דינר ופיצוי האזרח חצי דינאר איזו מין עיר היא זו.

 

קשקו: כי שחרור  רכב מהמכס עולה בהרבה שוחד לעומת יציאת הילוד מבטן אימו שלא עולה מאום

(בתמונה השחקן דוריד לחאם: אלוהים עדי לא חסר לנו אלא מעט כבוד)

Image

מודעות פרסומת