כשדמיונו של המחזאי לא יכול להכיל את המציאות הבלתי נתפסת כך זה נשמע ונראה:

הבאשא: (עצבני לאור כתבה שהופיעה בעיתון ) עוד אאכיל אותו בשר לכלבים אני אבתר את ידו … העיתונאי החזיר שכתב את המאמר הזה … תוציאו אותו להורג. 

העיתונאי כתב שבתקופת הבאשא הייתה בריחת מוחות של אמנים ומדענים.

הבאשא (השליט): תוציאו להורג את כל הסופרים, המדענים והאמנים.

העיתונאי כתב שבתקופת הבאשא עפו העורבים ונכבשו האדמות והכפרים.

הבאשא: היש לי כנפיים להילחם בעורבים.

העיתונאי כתב שהשחיתות וההשחתה נעשו נחלת הכלל… והעם סבל.

הבאשא: תוציאו להורג את העם.

עבד אלפתאח קלעג'י/המחזה עיר של קש

Image

מודעות פרסומת