מה עושים האזרחים הערבים מהאוקיאנוס ועד המפרץ

נתנו לנו שעונים ולקחו את הזמן

נתנו לנו נעליים ולקחו את הכבישים

נתנו לנו פרלמנטים ולקחו את החירות

נתנו לנו בושם ולקחו את האהבה

נתנו לנו אבקת חלב ולקחו את הילדות

נתנו לנו דשן כימי ולקחו את האביב

נתנו לנו מסגדים וכניסיות ולקחו את האמונה

נתנו לנו שומרים ומנעולים ולקחו את הביטחון

נתנו לנו את המהפכנים ולקחו את המהפכה

Image

מחמד אל-מאע'וט הוא משורר ומחזאי סורי בן העיירה סלמיה. התפרסם בטקסטים הנוקבים שלו

בענייני חברה ומדינה. הוא מעין חנוך לוין הסורי. מחזותיו מדוקלמים על ידי מיליונים בעולם הערבי

והטרילוגיה שלו עם דוריד לחאם: צ'יעת תשרין, ע'רבה, ולחיי המולדת הם מחזות שמסכמים את

תקופת המשטרים הצבאיים ומסבירים את החומרים שמהם עשוי האביב הערבי.

מודעות פרסומת

סוריה: קבר של שתיקה

 

שִׁיר פֶּרֶא/ניזאר קבּאני 

אֶהֱבִי אוֹתִי וְאִמְרִי לִי.

אֵינִי מוּכָן לְאַהֲבָה בְּלִי קוֹל

אֵינִי מוּכָן לְהַסְתִּיר אַהֲבָה בְּקֶבֶר שֶׁל שְׁתִיקָה.

אֶהֱבִי אוֹתִי –

הַרְחֵק מֵאַרְצוֹת הַהַכְנָעָה וְהַדִּכּוּי;

הַרְחֵק מֵעִירֵנוּ שְׂבֵעַת הַמָּוֶת;

הַרְחֵק מִבַּדְלָנוּתָהּ;

הַרְחֵק מֵאִבּוּנָהּ;

אֶהֱבִי אוֹתִי הַרְחֵק מֵעִירֵנוּ

שֶׁמֵּאָז קִיּוּמָהּ

אֵלֶיהָ אֵין הָאַהֲבָה מַגַּעַת,

אֵלֶיהָ לֹא בָּא אֱלֹהִים.

אֶהֱבִי אוֹתִי

 

המשורר הסורי נזאר קבאני היה כנראה גדול המשוררים הערבים במאה העשרים או לפחות המשורר הפופולארי ביותר. קבאני היה דיפלומט סורי שפרש משירות החוץ ויצא לגלות של שנים רבות בלונדון. עם מותו הוחזר ארונו לסוריה והוא נקבר בדמשק עיר הולדתו. היום יותר מתמיד קברו של קבאני זועק כמו שירי המחאה שלו לנוכח ההרס והקטל חסר האבחנה שמתרחש במדינה.

Image

סוריה: חמור משכיל עדיף על משכיל חמור

ג'חא: חמור משכיל עדיף על משכיל חמור.

החמור: אותי לא קונים ולא מוכרים אני בעל מצפון חופשי.

ג'חא: עיניך הרואות באשא הוא (החמור) עקשן לא ניתן לשחדו, לא מקבל פרוטקציה לא גונב לא שודד… חמור אדוני…

אדוני ראיתי חמורים, שבונים דירות וארמונות, נוהגים ברכבים, פותחים חשבונות בדולרים ואוכלים שקדים ופיסטוקים, אז אמרתי האם החמור שלי נחות מהם.

הבאשא: יופי…יופי זה חמור חכם צריך למנותו לתפקיד חשוב אולי שופט.

*** כטע זה מתוך המחזה "עיר של קש" ממחיש את הבחירה שעמדה בפני רבים ערב הקריסה להיות "חכם" ולצבור הון בכול דרך אפשרית או לדבר ולהישאר משכיל אך עני מרוד. המשכילים שתקו כול עוד הקור והצחנה של העוני לא הגיעה אליהם ומקומות העבודה שלהם היו מובטחים בממסד אך כשתעודת הביטוח שלהם אבדה הם נזכרו מחדש שיש עם.

.Image

האם העולם יתעניין באמת בסוריה

לכבוד יציאתו לאור של התרגום לעברית של אלון פרגמן ממבחר סיפוריו הקצרים של זכריא תאמר "נמר מנייר":

בסיפורו הקצר "ועדהא אל-ראבע" (הבטחתה הרביעית) מדמה זכריא תאמר את ההבטחות בין שני בני זוג להבטחות של המדינה לאזרחים. אם בתחילה ההבטחות התגשמו, עתה הבטחות אלה תלויות בגורמי חוץ, ולכן מצב הזוג לעולם לא משתנה. הסופר מביע את התסכול הגובר בדעת הקהל, שבעולם מתרחשים שינויים דרמטיים בתקופה זו, אך עושה רושם, ששום דבר לא מצליח לשנות את מצבו העגום של האזרח הסורי הכורע תחת העול הכלכלי:

חמדאן ורימא נפגשו לראשונה בפסטיבל של נאומים פוליטיים, חמדאן התאהב בה והאשימה, שהיא חסרת לב. היא הבטיחה לו, שהיא תתאהב בו, כשיגיע האדם לירח, ואז הגיע האדם לירח, ורימא קיימה את הבטחתה והתאהבה בו. הוא רדף אחריה וביקש להתחתן עימה, והיא אמרה, שתתחתן עימו כשברית המועצות תהפוך קפיטליסטית, וכשהפכה ברה"מ לקפיטליסטית, היא קיימה את הבטחתה והתחתנה עימו. לאחר מספר חודשים נכנס לדיכאון … היא הבטיחה לו להביא לו ילד לעולם, כשתיפול חומת ברלין … וכשנפלה החומה, הביאה לו ילד לעולם … שמחתו החזיקה מעמד רק מספר ימים, והוא החל להתלונן בפני רימא שכיסיו ריקים, האבטלה פושה והמשכורת מצטמקת. היא הבטיחה לו, שבקרוב מצבו ישתפר, כשאמריקה תהפוך קומוניסטית … ואמריקה הפכה קומוניסטית, אך מצבו של חמדאן לא השתפר.[1]

Image


[1] זכריא תאמר, אל-חצרם, (בירות 2000). עמ' 185.

סוריה: האינטלקטואלים, מים שקטים חודרים עמוק.

תגיות

, ,

קשקו: תסתום את הפה בני, אתם הסופרים [האינטלקטואלים] מים שקטים חודרים עמוק (יאמא תחת אלסואהי דואהי)  … לכל מילה אצלכם משמעות נסתרת אין זה נעלם מעיני קשקו אע'א … אכן כך, אפת [אנחת רווחה]  מתכוון  לתפו [יריקה], במיוחד שלאחריה באה המילה מזג האוויר, כלומר המצב, כלומר המצב החברתי ולאחר מכן באה המילה חם, יא חביבי חם, חירות, מותר ואסור (חאר, חריה, חלאל וחראם) הו אחי מהיכן אתם מביאים את המילים האלה.

קריטם: כל המשחק הוא על המילה הזו … חירות.

 הנאשם: (הוא עיתונאי) … הנאשם חף מפשע עד שתוכח אשמתו מה שמך? נ' 5 הם הפכו את העם למספרים וכולנו נאשמים.

שמי מח'לץ (נאמן) , מקצועי סופר ואני נאשם באהבת נערה ששמה חירות.

התובע: האיש הזה נאשם בהסתה, טרור וקונספירציה נגד השליט והוא סוכן בעל חשיבה מכושפת ועט כלהבה. לכן הזמנו את כל הדמויות מהרומן שכתב כדי שיעידו נגד הבוגד הזה.

הבאשא: יחרב ביתך הזמנת דמויות בדויות להעיד … עדות שקר.

עבד אלפתאח קלעג'י – עיר של קש – מחזה.

Soukoutt

סוריה: כוחות הכפירה

"היום מנסים כוחות הכפירה … לסחוף את חיינו הערביים … תוצאות ניסיון זה הן שליליות וקטלניות, במיוחד בחברה הנשלטת על ידי מסורת ומנטאליות העבר. ניסיון זה משאיר אותם מבחינה רוחנית אסירים של צורה מחשבתית נכה, והוא מטביע אותם מבחינת אורח החיים, בצורת חיים שמוחם לא שותף ביצירתה. כך מתרחש הנתק בין משמעות החיים לבין צורתם, והניגודים הרבים חדים ועמוק"

המשורר הסורי אדוניס (עלי אחמד סעיד) הביע כבר בשנת 1971 את דאגתו מהתנגשות הדת והמסורת  במודרניזציה והתוצאות ההרסניות שיכולות לנבוע מהתנגשות זו.

פרץ האלימות הגדול שאנו רואים בסוריה כיום מובל על ידי צבא עדתי הנלחם במורדים שבטיים המשתייכים לעיתים לפלוגות הנושאים שמות דתיים מההיסטוריה של האסלאם

syria-13462

הטרגדיה הסורית

50 אלף הרוגים, שישים אלף הרוגים, שבעים אלף הרוגים מספרים נוראיים שאף אחד כבר לא מבין ולא מעקל. יש שמועות שהמספרים האמיתיים הרבה יותר גבוהים ושממדי ההרס כה גדולים שהמדינה פשוט מוחקת את עצמה לדעת.

והעולם שותק. מסכנה סוריה שאין לה מספיק נפט ויש לה יותר מידיי מיעוטים. לכן המעצמות הנעלות במערב לא ממהרות להיכנס ולעצור את ההרג והמעצמות מהמזרח עסוקות מידיי בחישובים אסטרטגיים.

בין מיליון לשני מיליון פליטים סורים נעים בדרכים בקור המקפיא של החורף החריג הזה והד קולם לא הגיע לתקשורת הבינלאומית. אם הגיע אנשים מחרישים את האוזניים ומכסים את העיניים כי מרבית הפליטים הלכו לתורכיה, לבנון, ירדן ואפילו עיראק. זה לא המקרה הלובי שבו עשרות אלפים הגיעו לאיטליה ואז זינקה הקואליציה הבינלאומית לחסום את הפרצה בחומה הצפון אפריקנית שמאחוריה ממתינים מיליונים באפריקה החולמים להגיע למערב.

האמת תיאמר שבסוריה לא ממש ברור במי צריך לתמוך בתוך האופוזיציה הסורית. לגיונות רבים של מתנדבים ג'יהאדיסטים נלחמים וכשהם נהרגים גופותיהם נשרפות על ידי חבריהם כדי שהמשטר לא יציג אותם כהוכחה "לקונספירציה הבינלאומית נגדו".

מדינות המערב מודאגות בעיקר מעתיד הנוצרים בסוריה שמהווים כ- 12 % מאוכלוסיה של 22 מיליון תושבים. לנוצרים טוב בסוריה והם נהנים מחופש והשפעה שבאה לידי ביטוי בשרים, אלופים, שגרירים ומה לא. נוח להם במדינה החילונית והמשטר יודע כיצד להעצים את יתרונותיו בתחום כפי שהשתקף בקריאת האפיפיור להיזהר מכול התערבות מערבית בסוריה שמה היא תפגע בנוצרים שלה.

אבל הנוצרים הם רק מיעוט אחד מתוך פסיפס עשיר של מיעוטים השותפים במשטר הזה. העלאווים אמנם שולטים בו אבל נוצרים, דרוזים, אסמאעילים, שיעים ועוד יושבים סביב אותו שולחן ומהווים כמעט 40 % מאוכלוסיית המדינה.

מיעוטים אלה לא ייכנעו בקלות ולא יקבלו במהרה תסריט עלייה לשלטון של האחים המוסלמים כפי שקרא כבר בתוניסיה ובמצרים. צריך לזכור שאחד הדמויות המעניקות השראה לאסלאם הקיצוני אבן תימיה הוגה דעות סורי קדום שהג'יהאדיסטים  נוהים אחרי כתביו קבע ללא כחל או סרק בפתוה שהעלאוים, האס מעילים והדרוזים הם כתות כופרות באסלאם ולכן יש לחסלם ממש כך היכן שימצאו.

במצב דברים זה הקרב בין הרוב הסוני לקואליציית המיעוטים עלול להימשך זמן רב וחוסר היציבות לא יפסק גם אם יעזוב בשאר אל-אסד את השלטון. בשאר גם לא ימהר לעזוב לפחות כול עוד הוא זוכה בגיבוי רוסי וסיני.

הרוסים לא ממש רוצים לאבד את בן הברית הנאמן על חוף הים התיכון. יש להם נמל צבאי אסטרטגי חשוב בסוריה ומדינה שבה למעלה ממאה אלף רוסיות הנשואות לסורים. תוצאה של הניסוי הסובייטי הנרחב בהענקת לימודים אקדמיים ברוסיה בחינם לבני העמים שתמכו בגוש הקומוניסטי.

הסינים בתורם שפינו מלוב למעלה משלושים אלף פועלים ותמכו בהדחת קדאפי על ידי מדינות המערב ראו כיצד נופלת לוב עתירת הנפט כפרי בשל בידי האירופים. בהתחשב בכך שהתלות של סין בנפט המזרח תיכוני רק תלך ותגדל בשנים הקרובות אין ספק שסין לא תמהר להיפרד מאף בעל ברית באזור.

כך ממשיכים כול יום לזרום לרשת עשרות ווידיאו ים מחרידים על השחיטה היומית בסוריה והעולם בשלו נוהג. כול עוד המלחמה מוכלת בתוך גבולות סוריה והפליטים במדינות השכנות אין לעולם המערבי תיאבון לעוד התערבותצבאית. אפילו מאלי הרחוקה באפריקה מאיימת על השלום באירופה יותר מסוריה.

war

הדרמה הסורית

בשני העשורים לפני התפרצות האביב הערבי במזרח התיכון הגיעה הדרמה הסורית לשיאה. אבל הדרמה ההיא הייתה בעיקר בסדרות טלביזיה שכבשו את המסך הערבי בסערה וזכו לצפיית שיא במיוחד בימי הרמדאן כשריתקה עשרות מיליוני צופים למרקע. הדרמה הסורית בטלביזיה הבליטה את הקיפאון במציאות של מדינות ערב בכלל וסוריה בפרט.

תהליכים חברתיים, פוליטיים וכלכליים רבים הבשילו בכדי לאפשר את התפרצותו של האביב הערבי. אולם הדרמה הטלביזיונית הסורית נתנה להם ייצוג טלביזיוני בקול ובתמונה. כך הסדרה "המלך פארוק" ששחקן סורי שיחק בה את תפקיד המלך החזירה לדמיון הצופה הערבי את תקופת טרום הממשלים הצבאיים.

הצופה למד שהמלכים ההם היו פרועים ולעיתים גם מושחתים ושלוחי רסן אבל גם שהם לא היו שליטים טוטליטריים במלוא מובן המילה כפי שהפכו החונטות הצבאיות. היה משהו מעט רומנטי ורך במאמציו של המלך האחרון של מצרים לערוך רפורמות ולתמרן בין אזרחיו לבין האימפריה הבריטית שעדיין הכתיבה לו ישירות את החלטותיו. הזמן היפה קראו הצופים לאותה תקופה והתפעלו מהדיאלוגים בין המלך למנהיגי המפלגות שכללו כיפופי ידיים וקרבות פוליטיים לעומת שפת הדיכוי העינויים והחד מפלגתיות שהביאו הגנרלים.

"באב אל-חארה" (שער השכונה) הייתה כבר הפקה סורית מלאה. סדרה שסיפרה את קורותיה של שכונה בדמשק בתקופת המנדט הצרפתי. הסדרה עוררה געגועים לזמנים אחרים של סולידריות חברתית ומאבק פנימי של הטובים נגד הרעים. גם כאן הגעגועים לימים של טרום המשטרים הצבאיים היו עזים והסדרה נמשכה חמש עונות כשבימים מסוימים בהם שודרה תוארו רחובות הערים הערביות ממרוקו עד כווית כרחובות רפאים של ערים שכאילו היו תחת עוצר מרצון.

כשאחיזתם של מנגנוני הביטחון בצנזורה נחלשה הלכו הסדרות הסורית צעד אחר צעד לקראת עיסוק בקודש הקודשים של המשטרים הצבאיים קרי "המוחאבראת". המנגנונים החשאיים שהעלימו אנשים, האזינו ובלשו אחרי אזרחים יום ולילה וניהלו כול פרט מחיי היום יום. "איאם אל-ולדנה" (ימי הנעורים) סדרה בכיכובו של דוריד לחאם אחד השחקנים המובילים בעולם הערבי הראתה את השירותים החשאיים במערומיהם. טיפשים, אכזריים ומשפילים את האזרח ללא הפסקה.

לאחר שפרצו את מרבית הגבולות הפוליטיים והביטחוניים פנו המפיקים הסורים לכיוון חדש. הם החלו לדובב סדרות תורכיות לערבית סורית. הסדרות התורכיות לא נגעו כלל לסוגיות פוליטיות אלא היו לכאורה רק סדרות של דרמה רומנטית. אך הצופה הערבי נשטף בפעם הראשונה בעולם דימויים מהפכני יחסית לחברה מוסלמית סונית.

בסדרות התורכיות ראו אנשים ששותים אלכוהול באירועים משפחתיים. זוגות צעירים ולא נשואים חיו יחדיו וצעירות שנכנסות להיריון מחוץ לנישואין ועורכות הפלה בתהליך קל במסגרת המדינה. נישואין אזרחיים וחברה מערבית, חומרנית ומתירנית היו חלק מכול סדרה ואלה היו עוד סדרות מצונזרות מעט כי הערוצים הערביים לא היו מוכנים עדיין לשדר נשיקות בין בני זוג או מגע גופני יותר חושפני שקיים בסדרות תורכיות רבות.

כול ההפקות המקוריות והמדובבות הנ"ל הדגישו בצורה ניקרת את הפער בין המסך הקטן או מה שנתפס כחיים במדינות אחרות לבין המציאות של הצופה הערבי. היא יצרה ציפייה אדירה לשינוי שהתחזקה במקביל בגלי השינוי הפוליטי והדמוקרטיזציה באזורים רבים אחרים בעולם.

סדרות הריאליטי היו וודאי הקש ששבר את גב הגמל. יושב ציבור ערבי של עשרות מיליונים ומחליט במחי SMS במי הוא בוחר באין ספור פורמטים אמריקנים מוכרים שתורגמו לערבית: בכוכב נולד הערבי, דה וויס, מאסטר שיף, הישרדות עודף משקל ומה לא. הצעד הבא הריאליטי הטלביזיוני הופך לריאליטי פוליטי. מה הפלא שמילות הקסם שפתחו את האביב הערבי היו "ארחל" תסתלק או המשחק נגמר GAME OVER באנגלית כאילו היוהדיקטאטורים שחקני ריאליטי שמודחים בשידור חי או שהמשחק שלהם נגמר.

syria - art